הי מירב,
לדעתי כדאי להתחיל לשנות את ההרגל כבר הלילה או מחר בלילה אבל בהדרגה כלומר, כן לשבת בימים הקרובים ליד מיטתה וללטף את ראשה או לתת לה יד אבל חשוב להקפיד שתשומת הלב שלך מכוונת למקום אחר, נניח לשיחת טלפון, לצפייה בטלויזיה או לכל מה שנכון לך.
איך עושים את זה?
את נותנת לה נשיקת לילה טוב ומסבירה קצר ולעניין שאת לא נכנסת איתה למיטתה.
היא מתנגדת ובוכה ואת יוצאת מהחדר.
היא יוצאת אחריך.
את מחזירה אותה למיטתה בלי הרבה דיבורים ועניינים ומציעה לה הצעה;
לפי ההצעה את יושבת לידה משך זמן מסוים לפני שהיא נרדמת והיא (בתמורה) מניחה יפה ראש על הכרית ועוצמת עיניים.
בתך מקבלת את ההצעה וכאן כדאי לבדוק איך את יוצרת מצב שבו את איתה ולא איתה, נניח לתת לה יד אבל בו בזמן לשוחח בטלפון, להעביר שתי אצבעות מלטפות בין שערות ראשה ובו בזמן לקרוא ספר או לצפות בטלויזיה אם יש ואם מתאים לך. היא בזמן הזה עוצמת עיניים. ולא, את יוצאת מהחדר.

יכול להיות מירב שבכך תגלי שבתך נרדמת מאוד מהר באופן הזה ואם כך, אולי יהיה זה הרגל שדווקא כדאי לאמץ.
מצד שני, ככל שתרגישי שזה 'לוקח ממך' ושאין לך סבלנות להמשיך ולשבת לידה כל ערב לפני השינה, נכון יהיה לחתוך.
כך או כך, כדאי לדעתי במקרה הזה שהשינוי יעשה בהדרגה באופן שהצעתי.

איך חותכים?
לילה טוב / חיבוק / נשיקה ו... יוצאים מהחדר.
היא יוצאת אחריך.
את מושיטה לה יד ומלווה אותה למיטה.
היא מתנגדת.
את מרימה אותה בידיים חזרה למיטה.
את לא מאריכה במילים והסברים.
היא יוצאת מן המיטה והיא בדרך אלייך.
את מחזירה אותה למיטה כאשר שוב... תשומת הלב ממוקדת במקום אחר ולא בה.
היא יוצאת.
את מחזירה.
היא יוצאת.
את מחזירה.
היא יוצאת.
את מחזירה.
וכן הלאה וכן הלאה.
אז נכון שהערב הראשון עשוי להיות מתיש. אולי גם השני. אבל תחשבי על הלילות הבאים, כמה שקט את מרוויחה, כמה קל יהיה לך וכמה קל יהיה לה.
אני פה לשאלות... לילה טוב בינתיים.