איך מתמודדים עם משברים
קריס
כל כך רוצה לישון......מאוד מקווה לעזרה.
הבן הגדול שלי בן 2.4 דניאל והבייבי החדש ליאם בן 5 חודשים...
כשנולד הקטן גמלתי את דניאל מהמיטה שלי והעברנו אותו למיטת מעבר,לאחר כמה שבועות קשים (בערב) הוא לגמרי התרגל והיה הולך לישון כמו בהזמנה שלי!מתי שאני אומרת...
סבתא שלי היתה אצלנו קרוב לחצי שנה בכל התקופה הזאת,לפני כחודשיים,קרה רצף של מקרים שגרמו לו לחזור אלינו למיטה..
אפרט: נסיעה שלי ושל בעלי לחו"ל (דניאל נישאר אצל המשפחה שלי שבוע)
לאחר מכן הוא עבר ניתוח ובסופו של דבר סבתא שלי נסע...
הרגשתי שהוא עובר משבר לא קטן, לכן התגלגלנו שוב למיטה שלנו יחד איתו...
הוא היה נירדם רק איתי ורק במיטה שלי...
לפני כשבוע החלטתי שאני לא רוצה להמשיך בזה ולהיות לידו כל פעם חצי שעה ויותר בשביל להרדים והתחלתי להרדים אותו במיטה שלו.
הוא צורח ובוכה כל פעם שאני שמה אותו שם, יוצא מהחדר, מחזירה אותו,וככה זה נמשך שעותתתתת.
במהלך הלילה קרוב ל5 פעמים הוא מתעורר ובבכי מגיע אלינו ואז צריך להישאר איתו בחדר עד שהוא נירדם,יש עוד תינוק בבית ואני לא רוצה שיעיר אותו.ועוד דבר חשוב,כל זה רק אני.הוא ממש לא רוצה את אבא וזה גם משהו שקרה לאחרונה...
מאוד קשה לי להתמודד עם זה וגם להיות ערה כימעט כל הלילה...מתחננת לעצה שתעזור לי לעבור את המשבר הזה....
תודההה
קריס
02-02-2015 23:57שכחתי לציין שדניאל התחיל לבקש דייסה בלילה(זה מה שהוא אוכל לפני שינה,בקבוק דייסה)
שזה דבר מפתיע מאוד...הוא אוכל כרגיל במהלך היום,כנירא זאת תופעה נוספת שאיתה אעלץ להתמודד...
מחכה מאוד לתשובתך ולעצה...
תודה
דני גיל
03-02-2015 19:56תיארת מה קורה בערב ובלילה. ומה חוץ מזה? מה קורה ביום? מי (בעצם) מקבל את ההחלטות בבית? איך הוא מגיב כאשר את אומרת לו "לא!"? איך הוא מגיב כאשר את מבקשת את שיתוף הפעולה שלו בעניינים הקטנים של סדר היום (זמן מקלחת, אוכל, צחצוח שיניים, וכו')?
לרוב, הבעיות בלילה לא מתחילות בלילה. ואם במהלך היום את מזהה קושי בהתמודדות מולו אז כדאי שההתמודדות שלך תהיה כוללנית ולא נקודתית לענייני השינה. את כותבת:
"דניאל התחיל לבקש דייסה בלילה. שזה דבר מפתיע מאוד...הוא אוכל כרגיל במהלך היום, כנראה זאת תופעה נוספת שאיתה אאלץ להתמודד"
ובכן, למה את היא זו שנאלצת (מי מקבל את ההחלטות קריס?) להתמודד עם הרצונות שלו? למה לא הוא זה שנאלץ להתמודד עם הגבולות שאת שמה לו? לא מתאים לך דייסה? לא תהיה דייסה. את רואה נכון קריס. את יודעת מה טוב בשביל הילד שלך. את בעלת הבית בבית שלך ואת מקבלת את ההחלטות. האומנם מפתיע שהוא רוצה דייסה בלילה? ההנחה שלי היא שהוא מעוניין יותר בהתעסקות (בו) ופחות בדייסה אבל גם אם אני טועה הרי שאני (כהורה) מוכן לקחת את ה"סיכון". כלומר שאנחנו לא שואפים לשלמות אבל אנחנו שלמים עם עצמנו, ועומדים מול הילדים שלנו כהורים משוחררים, בעלי בית, מקבלי החלטות שכן זהו תפקידנו. ואנחנו מגדלים את ילדינו על פי הבנתנו ואף על פי חוסר הבנתנו.
כאמור ענייני ההירדמות והשינה מתכתבים עם אירועי היום ועם מערכת היחסים הכוללת. בשלב זה ההצעה שלי לתת לו לישון איך ואיפה שהוא רוצה, כאשר הדרישה היחידה שלך ממנו היא שלא יפריע לך. ינסה להפריע? לא יצליח. למה? כי לא תהיה תגובה מצדך. תמשיכי לישון. מה דעתך?
קריס
03-02-2015 20:30האם אני מבינה לנכון, אתה אומר שבעצם אני צריכה לזרום עם השינה שלו אצלי במיטה?
לוותר על הזוגיות שלי ולתת לו לשלוט.
עניין הדייסה התחיל עוד אצלי במיטה,לכן החלטתי להחזירו למיטה שלו.
שעות של צרחות באמצע הלילה (במיטה שלי)עד שלא הבאתי לו את הדייסה. אולי זאת קפיצת גדילה??
אני קראתי כאן כמה תגובות שלך לגבי העניין של לינה משותפת ותמיד הגבת שצריך לתת לילדינו את מבוקשם (לישון במיטת הורים)
אני לא שלמה עם זה....
אני עוברת גיהינום בשביל לשנות את ההרגל לטובת כולם....
אני כותבת את זה ורוצה לצעוק ולבכות מרוב עייפות וחוסר עונים.
דניאל ילד מקסים ולרוב הוא מקשיב וזורם ומבין.
כמובן שיש ימים שלא קל והכל ניגמר ב"לא" אבל זה הגיל וזה בסדר. אני לא רואה ולא מרגישה שהשתנה משהו.
בעלי לא נמצא הרבה בבית (בעקבות עבודתו) זה לא חדש לו.
אני מצטערת על צורת כתיבה, יום קשה ועוד מעט מגיע לילה.....
דני גיל
03-02-2015 20:59"אני עוברת גיהינום בשביל לשנות את ההרגל לטובת כולם. אני כותבת את זה ורוצה לצעוק ולבכות מרוב עייפות וחוסר עונים"
קריס
03-02-2015 21:10ומה לגבי הדייסה??? לתת או לתת לצעוק?
דני גיל
03-02-2015 23:00את שואלת: "לוותר על הזוגיות שלי ולתת לו לשלוט?"
אז לעניין השליטה הרי שאת ה"שולטת" כלומר את המחליטה. כאשר את מאפשרת לו להגיע למיטתך מתוך סמכות ולא מתוך היגררות הרי שאין בכך כניעה לדרישותיו. והמילים "לשלוט" ו"להיכנע" בכלל לא רלוונטיים.
לעניין הזוגיות והנוחות הכללית - השאיפה שלנו כמובן לקדם אותם. וככה עושים את זה בדרך היעילה והמהירה ביותר.
קריס
03-02-2015 23:49תודה לך שאתה עונה בכזו מהירות,אני אנסה ללכת בדרך שהמלצת
כבר מהיום ואקווה לשינוי לטובה....
עדכונים בהמשך.....
קריס
05-02-2015 22:33אז ככה...
היום זאת הפעם הראשונה שדניאל הלך לישון ללא בכי(אולי העייפות)
כרגיל יצא מהחדר כרוב ל 25 פעמים אבל....ללא בכי!!!!!!
בנוגע לשינה....
הוא מגיע אלינו בסביבות 2:30 ועומד ליד המיטה ואומר לי לבוא איתו למיטה שלו..
אני מתעלמת וממשיכה לישון ואז הוא עולה למיטה ולוקח לו זמן להירדם ..בזמן הזה אני שוקעת בתרדמת ומתעוררת רק בבוקר....
לפחות אני ישנה חחח
מה עושים עכשיו?
קריס
05-02-2015 22:37אני רוצה להזמין את הספר שלך ולא כל כך מבינה איפה רושמים את הכתובת(אני גרה באילת)
ומה המחיר כולל משלוח??
דני גיל
07-02-2015 19:23קודם כל אני שמח לשמוע שאת ישנה ולשאלתך "מה עושים עכשיו?" התשובה היא שממשיכים לישון בלילה וחיים ביום ונהנים מהחיים. אחרי כמה לילות כאלה הייתי מנסה להעביר אותו למיטתו אחרי שהוא נכנס לשינה עמוקה. לגבי הספר - ראיתי את ההזמנה, תודה, בדרך אלייך. קריאה מהנה ואני כאן לשאלות.
קריס
07-02-2015 19:40מתארת לעצמי שהספר אופטימי וקליל כמו העצות שאתה נותן...
שבוע טוב!!!
דני גיל
07-02-2015 19:48