ההורה ה״רע״
אורלי
איך לא יוצאים ההורה הרע
אני מרגישה שכל מה שעשיתי נהרס ולמעשה אני יוצאת הרעה בבית
יש לי ילדה בת חמש וילדה בת שנתיים וחצי
אני עד עכשיו נשואה ישתנה בקרוב
אבל גידלתי את הבנות לבד
את הגדולה ממש עד גיל שלוש אבא שלה היה אורח בחייה
אולי פעם אחת החליף טיטול אף פעם לא הרדים או קילח כלום
כשגדלה ונהיה קל החבר איתה והיא ממש אוהבת אותו ומסתדרת איתו
כי הוא רך מה תגיד לו יעשה ויקנה
אין אצלו חוקים או משמעת
אצלי הכל עובד לפי חוקים כמובן שיש חופש מחר בתוך כמה גבולות
הילדה אומנם מקשיבה לי ולדוגמא אני מרשה ממתק אחד ביום והיא לא תאכל עוד משהו בלי להתקשר לשאול אפילו אם ירשה לה
אבל הוא למרות כל השיחות שלי איתו מוציא אותי כאילו אני רעה ונוקשה ואז היא לידו לא מקשיבה ומיישמת מה שעושה כשהוא לא נמצא
גל מה שאני עושה כמו ענין האוכל וענין הממתקים וסמני טלויזיה וכאלה הכל כמובן לטובתה והיא מבינה אבל כשהוא נותן לה אישור לא לקיים את זה אז היא הולכת בזרם שלו
עכשיו אנחנו בפיצוץ רציני וכמה שאני מנסה לסיים יפה הוא עושה את זה רע ואני לא יודעת איך להימנע שלא ישתמש בילדה כדי להוציא אותי הרעה כי אני החלטתי תכלס להתגרש למרות שזה בגללו אבל לא אגיד לילדה דברים כאלה
זה לא קשור אליה
איך ממשיכים לתת לה גבולות וערכים ולתת לה לזהות שזה באמת מתוך דאגה אליה שתבין שזה הכל לטובתה
כי כל דבר היא רואה רק שאני מגבילה ואני אוסרת ולא עוזר שאני מסבירה לה את הסיבות שלי
כמו לדוגמא
היא אוהבת לישון אצל סבתא שלה ויש לה עוד בן דוד שישן שם גם
אז הסכמתי שישי כן ששי לא היא כועסת ובוכה ואני מסבירה לה שיש יום בשבוע שאין לחץ למהר ואני רוצה שתהיה איתי אז מתפשרים על פעם פעם
עכשיו הילד השני ישן שם כל שבת אז היא כועסת שהוא כן והיא לא
ואני מסבירה לה שההורים שלו לא איכפת להם שהוא לא יישן בבית ולי כן איכפת
והיא לא מקבלת את זה
נקווה שהבנת אותי
דני גיל
28-02-2015 23:05ילדים לא מעדיפים הורה אחד על פני האחר משום שהאחד מציב גבולות (ההורה ה"רע") והאחר לא (ההורה ה"טוב"). הורים טובים הם הורים שבהחלט שמים גבולות ואחת הראיות לכך היא האמון הרב שהילדים נותנים בהורים הללו. כשאנחנו מביאים ילדים לעולם עלינו להכיר בעובדה המשמחת והמצערת גם יחד שהילדים שלנו לא יהיו רק הילדים שלנו. יהיה שם עוד אבא/אמא בעלי עמדות וערכים השונים משלנו ונאלץ להסתדר עם זה. או שלא. ומה אם לא? אז הנה את מעדכנת שאתם לקראת פרידה והחכמה של שניכם כעת היא לגרום לכך שהפרידה הזאת תהיה הפתרון ולא המשך של הבעיה. כי היא בהחלט עשויה להיות הפתרון והגורם להפחתה משמעותית של המחלוקות ביניכם. לשם כך חשוב שהפרידה תהיה פרידה אמתית כלומר כשהיא אצלו או בתחום אחריותו אז שיעשה מה שהוא מבין מבלי לשמוע ממך הערות והארות. לא ישירות ובוודאי שלא בעקיפין, דרך הילדה. מעבר לכך, טוב שאת יודעת להגיד לה "לא" אבל תרשי לעצמך גם להיות גמישה בהתאם לנסיבות המשתנות והייחודיות ל"רוח התקופה", למשל, אם לאחרונה נוצר מצב כזה שהבן דוד ישן אצל סבתא בסופ"ש והיא כל כך רוצה גם, כל שישי, נו אז... מה? למה בעצם את לא מסכימה? כי את יודעת... יכול מאוד להיות שאם תאפשרי לה את התענוג לתקופה מסוימת היא בעצמה תבקש לחזור לסידור "אחת לשבועיים".
אורלי
14-03-2015 15:47לא עניין השינה זה מה שמטריד אותי במיוחד
נכון אני רוצה שהיא תהיה איתי אבל הייתי מתגמשת
אבל ההתנהגות שלו וזה שכנה שיש לה ערכים טובים ויודעת מה מותר זה משמש לה דוגמא והיא מביאה את ההתנהגות הבית
לדוגמא
הילד השני מתחצף לסבתא הורס דברים ועוד כל מיני
ואז היא באה הביתה ומתנהגת ככה לסבתא השניה
אני כעסתי ואמרתי לה שבגלל שהיא לומדת ממנו דברים רעים אני לא מסכימה שיהיו יחד בלי שאבא שלה נמצא
בנוסף השבוע
היא הייתה ביום הולדת ולא רצתה להישאר עד הסוף אז יצאה לשחק בחוץ וכשראתה שלא קיבלה הפתעה וכל הילדים קיבלו התחילה לצרוח והתקשר לאבא שלה ואמרה לו שלא קיבלה מתנה כי אימא לא רצתה להביא לה
לא סיפרה לו שהיא לא הייתה שם
היא שיקרה והאשימה סתם
כי היא יודעת שאבא שלה יקנה לה הכל
היא גם מאשימה סתם את אימא שלי שגרה איתנו שהיא מציקה לה וכאלה ואחרי בירור עם הילדה מתברר שזה לא משום מקום ושהיא תמיד מדברת על אותו מקרה שקרה לפני חצי שנה
אני יודעת שהיא קלטה שאבא שלה יסכים לה להכל כשהיא מספרת לו דברים כאלה ויאשים אותי
דני גיל
19-03-2015 23:36