פרגון לאחות הקטנה

אור


היי,

יש לי שני ילדים האחד בן כמעט שבע (נשמה טובה) והשנייה בת שנתיים וחצי (מאוד מפותחת, הן מבחינת שפה והן מבחינה חברתית).
איך אני גורמת לו להבין שיעשה טוב אם יפרגן לאחותו מדי פעם בפעם... לא יוצאת לו מילה טובה עליה בפניה או שלא כמעט בשום מצב, למרות שסה"כ הוא אח טוב ובכל זאת... מלא פעמים היא מנסה לזכות ממנו לתשומת לב כמו למשל שעושה דברים שנראים מצחיקים לילד בן שנתיים ולא בכרח בגיל שבע, ומחפשת את הפרגון שלו, פעמים רבות היא יכולה לקבל ממנו את המשפט: "מה מצחיק בזה?" לא מצחיק בכלל וכו'.
לפני כמה ימים היא מדדה בהתלהבות רבה שמלה חדשה שקיבלה ורצה אליו בהתלהבות לקבל תגובה חמה כלשהי וכלום... אפילו שביקשנו ממנו להראות חיבה כלשהי...
איך נגרום לו להבין שכדאי לפרגן קצת לאחותו הקטנה (והוא ילד שיודע לפרגן לעיתים, פשוט לא לה)...

דני גיל

24-03-2015 23:08
היי אור,
בת שנתיים וחצי, מפותחת שפתית וחברתית, מן הסתם מתוקה וכובשת, מרכזת אליה כמויות של תשומת לב שקשה להתחרות בהן. אחיה הגדול אמנם גדול אבל עדיין ילד, נשמה טובה כפי שאת כותבת, ובתור שכזה יודע להכיל ולקבל, ועם זאת מתקשה עדיין לפרגן. וזה לגמרי בסדר.

ההצעה שלי להוריד ממנו את הציפייה כי הציפייה הזו גוררת אחריה את האכזבה (שלכם) בין אם אתם מביעים או לא מביעים אותה. וזה לא טוב: באופן כללי ובמיוחד לענייננו. כשהיא מנסה למשוך את תשומת לבו את יכולה להגיד לו בנימה משועשעת ואגבית: "איך היא אוהבת אותך". את יכולה להעביר לו מסר דומה גם בעקיפין. למשל לפנות אליה בזמן שהיא מרוכזת באח שלה ובנימה משועשעת כזאת ושמחה להגיד לה: "רק לאח שלך את מראה?!... מה איתי?!!!". הכי חשוב שאותו תשחררי מ"התפקיד". זה טוב לעניין עצמו וזה טוב כי נשמע שזה מגיע לו. וילדים, זקוקים שנראה אותם במיטבם. זה הכוח המניע (ולא אחר כפי שלעתים אנו נוטים לחשוב).