ילדה בת 5 שמשקרת

אתי


שלום רב,
בתי בת החמש נוטה לא לומר את האמת.
זה מאוד מאוד מפריע לנו לאור העובדה שאנחנו נותנים בה ולה את אמוננו.
לדוגמא: היא לועסת מסטיק,כעבור מס' דקות מגיעה אלי עם פנים עצובות ומספרת לי שבטעות היא בלעה את המסטיק. אני נותנת לה עוד מסטיק ומסבירה לה שתשתדל לא לבלוע אותו.
באחד הפעמים לא היה לי מסטיק נוסף לתת לה, היא עשתה פרצוף והלכה.
כעבור זמן קצר ראיתי שהיא לועסת מסטיק, שאלתי איך זה קרה והיא מסרה שהיא החביאה אותו מתחת ללשון כדי לקבל מסטיק נוסף ממני.
שאלתי אותה אם בכל הפעמים שביקשה מסטיק נוסף היא בלעה את המסטיק הקודם, היא ענתה לי שמעולם לא בלעה שום מסטיק וזה היה סתם.

דוגמא נוספת, היא מתחילה הרבה פעמים משפטים "באמת אמא אני לא משקרת".

היא אף פעם לא אשמה בדברים שנשברים, נהרסים, נקרעים וכו' תמיד זה אחיה ו/או ילדים אחרים.

אני לא רוצה לטעות בהתנהגות שלי ולכן אני אשמח לעצה ממך כיצד לנהוג איתה.
אני לא רוצה לקרוא לה "שקרנית" או להשתמש במושגים כאלו.
אני פוחדת שזה יפתח פתח לדברים נוספים ואחרים חמורים יותר או פחות.

אודה מקרב לב לתשובתך.

אתי

דני גיל

04-04-2015 00:45
היי אתי,
קודם כל תרשי לי לחזק אותך על האינטואיציות כי את רואה נכון. את רואה נכון כשאת בוחרת במילים "נוטה לא לומר את האמת", ואת רואה נכון כשאת נמנעת לקרוא לה "שקרנית", ואת רואה נכון כאשר את מאמינה לה ומאמינה בה, ואת רואה נכון כשאת רואה לנכון להתייעץ בנקודה הזאת.

כשאני קורא את הדברים אני "זוכר" שאנחנו מדברים על ילדה בת חמש ולכן אני מחייך; על התמימות, על התחכום, על כישורי המשחק, על החושים העסקיים שהיא מפתחת בגיל כל כך צעיר. כל אלו לא חשובים אולי בניסיונות לחשוב מה אנחנו עושים עם זה, אבל הם חשובים להפחתת החרדה או הדאגה לעניין עיצוב אישיותה כילדה גדולה ובהמשך כאדם בוגר שרואה באמת ערך. ברגע שאנחנו שמים את הדאגות בצד אנחנו פנויים לראות נכון את הילדים שלנו ולא נוותר בקלות על החיוך הפנימי (והחיצוני) שמלווה אותנו בגדילתם.

את כותבת שהדבר מפריע לכם במיוחד לאור העובדה שאתם נותנים בה ולה את אמונכם. מובן. אבל שימי לב איך ההשקעה שלכם חוזרת ובגדול:

לשאלתך בעניין המסטיק שמצאת בפיה היא משיבה לך אמת לאמיתה ומנדבת פרטים - גם מבלי שנשאלה - אודות מניעיה. היא פשוט מסתכלת לך בעיניים ואומרת לך: "החבאתי אותו מתחת ללשון כדי לקבל מסטיק נוסף".

ולשאלתך בעניין בליעת המסטיקים היא משיבה לך שמעולם לא בלעה שום מסטיק. ושזה היה סתם. ובכן - זו ילדה להורים שמאמינים בילדה שלהם ומאמינים לילדה שלהם. ולכן היא סומכת עליכם: היא סומכת עליכם שאתם רואים אותה נכון.

במצב הזה כל שנותר לך הוא להושיב אותה על ברכייך, לנשק אותה ולהגיד לה ככה:

"אני שמחה שאת אומרת לי את האמת. גם אני תמיד אומרת לך את האמת וזה חשוב שנדבר אמת כי אנחנו משפחה ואנחנו רוצים תמיד אחד לטובת השני. נכון? וזה מה שרציתי להגיד לך - אני רוצה שתדעי שכל מה שאני עושה או מחליטה זה לטובתך. אם אני לא נותנת עוד מסטיק זה בגלל ש... ואת תמיד יכולה לבוא אליי ולשאול אותי ולהציע הצעות שנחשוב יחד. מתאים?"

"...ואם קורה משהו, נשבר משהו או נקרע או נהרס, אני רוצה לדעת מזה. את יודעת למה אני רוצה לדעת מזה?" - כאן את בעצם מסבירה לה שזה לא כדי להעניש או לשפוט אלא כדי לבדוק איך אפשר לתקן ולעזור וכו'. כלומר שוב את מחזקת את המסר שאת כאן לטובתה והיא יכולה לסמוך עלייך כמו שאת סומכת עליה ו... "איזה כיף זה? נכון כיף?" - את שואלת אותה.

מאמר חשוב לענייננו - http://www.superdaddy.info/articles-26

אתי

14-04-2015 14:39
תודה רבה.
החכמתי מאוד.

אתי