על סף ייאוש!!!

מור


אני כבר ממש מתוסכלת אני אמא בת 22 לילדה מדהימהההה בת שנה וחצי, היא הילדה הכי מקסימה ואוהבת שיש אבל מאוד מרדנית ועקשנית! עם הדברים הקטנים אני מסוגלת להתמודד אבל יש משהו אחד שבשבילי הוא גבול אדום ועליו אני לא מוכנה לוותר לה. אלימות! לדעתי זה התחיל לפני חצי שנה זה התחיל מזה שמשהו לא היה נראה לה אז היא הייתה צועקת ובאה ונותנת מכה לשולחן בעצבים ומשם זה המשיך לזה שהיא התחילה להרים עלינו (אמא אבא סבא סבתא) ידיים. ניסיתי הכל!!!! הלכתי לפי הספר וכלום לא עובד לי!!! בהתחלה הייתי אומרת לה לא אסור להרביץ לאמא בקול שקט ומסתכלת עלייה במבט חודר. אחרי זה הגננת המליצה לי שכל פעם שהיא מרביצה לקחת אותה ולהגיב בחריפות ללא צעקות כמובן ולשים אותה בלול לדקה שתיים. גם זה לא עבד. המשכתי בזה שכל פעם שהיא מרביצה אני תופסת לה את הידיים ואומרת אסור. שום דבר לא עזר!!!!! אני על סף ייאוש!!!! היום היה מקרה אחרון שבו היא הרביצה שפה כבר הייתי ממש מתוסכלת מזה שכלום לא עובד ופשוט החזרתי לה והתחלתי לצעוק עלייה אחרי חצי שנה של איפוק, אני יודעת שזה לא הפתרון אבל אני פשוט אובדת עצות ניסיתי הכל למה זה לא עובד? ולמה היא ככה אלימה? אציין שהיא מאוד תוקפנית וכשמשהו לא נראה לה היא ממש מתעצבנת ועושה לה עם האצבע כאילו היא האמא והיא כועסת עליי כמה שזה מצחיק. מצד שני היא ילדה מלאת אהבה שכל היום מחבקת ומנשקת אז מה לא בסדר? מפחדת נורא שאני עושה משהו לא בסדר. עזרההה

דני גיל

08-04-2015 23:52
היי מור,
את שואלת "למה היא ככה אלימה?" והתשובה לכך היא שזה מצליח לה. היא למדה שהתנהגות אלימה מזכה אותה בסוגים שונים של תשומת לב. לכן טוב תעשי אם תמנעי ממנה (פיזית) להתנהג באלימות אבל מבלי להיסחף אחרי הדרמות שלה. אם לדוגמה היא ניגשת להרביץ לך את מיד תופסת לה את הידיים בצורת חיבוק ומרכזת את תשומת הלב במקום אחר. כלומר שאם את משוחחת עם אמא שלך אז את ממשיכה לשוחח עם אמא שלך ולא עושה מה שהרבה הורים עושים במצבים האלה: עוצרים את העולם כדי להתפנות לתת יחס לילד. ודווקא ברגע הזה.

היא תבכה ותצרח אבל את לא ממהרת לשחרר אותה, וממילא תשומת הלב שלך מכוונת למקום אחר. כשאת משחררת אותה תגידי לה: "לדבר מותר - להרביץ אסור". היא תחזור על זה בשנית ובשלישית וכך גם את. והיא תפסיק לחזור על זה כאשר תלמד שזה לא שווה לה. שאין לה שם שום רווח.

באופן כללי חשוב שלא תתקשרי עם בכי ועם שפה תובענית. אם היא רוצה ממך משהו שתבקש בצורה מכבדת אחרת את לא מתייחסת למבוקשה ורק אומרת לה: "אני ממתינה שתבקשי כמו שצריך" או "אני ממתינה שתדברי כמו שאת יודעת".