היי מיכל,
את מתארת תמונה מאוד כללית. אם תוכלי להוסיף פרטים ולכוון לשאלות ספציפיות אולי אדע לעזור לך. מעבר לכך את מוזמנת להקליד במנוע החיפוש של הפורום נושאים שרלוונטיים לך ולהיחשף לתכתובות רלוונטיות.

היא לא נותנת לי לחתל אותה בבוקר ובמשך שעה אני מנסה,אז החלטתי להתעלם וזה לא ממש עוזר,כי כשהיא פונה אליי בסופו של דבר ורוצה שאני אחתל אותה אז המשחק מתחיל שוב,צחצוח שיניים אותו הדבר.
איך אני אמורה להגיב לזה?מה אני אמורה להגיד לה שהדרך תהיה יותר קלה?

את לא אמורה להגיד לה כלום כדי לחתל אותה. עם דגש על כך. את כן אמורה לחתל אותה. לפעמים הורים מצפים לשיתוף פעולה של הילדים בכל דבר ועניין ואז הם מבזבזים המון מילים במקום לנקוט במעשים. נכון שזה מרגיש כוחני ו"לא מצטלם טוב" אבל מוטב מוקדם מאשר מאוחר, ואם בגיל שלוש היא מבינה שזו היא ורק היא שמקבלת את ההחלטות בבית היא עתידה להתיש אותך. כשמגיע זמן צחצוח השיניים תגידי לה: "בואי... אנחנו מצחצחים שיניים עכשיו". תושיטי לה יד ותהי איתה שם. לא מצליח? צאי מחדר האמבטיה ותני לה להיות מופתעת לגלות שהיא לא יוצאת משם. לא כעונש אלא מן הטעם הפשוט שאנחנו לא יוצאים מהבית אם לא התלבשנו ואנחנו לא יוצאים מחדר האמבטיה אם לא סיימנו לצחצח שיניים. גם פה בלי לדבר הרבה ובלי לנסות לשכנע לקבל את הסכמתה.

באופן כללי את צריכה להפגין נחישות בניסיונותייך לשמור על סדר יום תקין. אם את פועלת כך ולמרות זאת לא זוכה לשיתוף פעולה אז צריך לבדוק יותר לעומק.

המשך לקשיים:
אני מוציאה אותי מהגן ואנחנו מתחילות ללכת ואז היא נעצרת ולא רוצה להמשיך,הדרך הביתה מהגן רבע שעה,ואנחנו חמישים דקות ברחוב והיא לא מוכנה לזוז,הפתרון זה עגלה אבל מצד שני היא צריכה להקשיב לי,אני מנסה בכל מיני דרכים נעימות לגרום לה ללכת אבל היא בשלה,אני מהירה לה בתקיפות אבל היא פשוט מתעלמת ממני בסוף אני צריכה לקחת אותה על הידיים כשאני סוחבת עוד דברים וזה ממש קשה,מהי הדרך לגרום לה ללכת הביתה?אני אומרת לה אם תמשיכי כך אז אני לא אתן לך לשחק עם הבובה,אבל היא בשלה,אתמול היה לנו תור לרופאה שלה ופספסנו אותו כי היא עמדה ברחוב ולא רצתה ללכת,זה מתסכל אותי ברמות,היא גם זורקת את האוכל על הרצפה כשהיא לא רוצה לאכול,היא יודעת שזה מכעיס אותי ובגלל זה היא עושה,מה הדרך לגרום לה להתייחס אליי?????
מחכה לתשובה

תודה

ומה יקרה אם תמשיכי ללכת כשהיא נעצרת? ניסית? תראי.. היא עושה הרבה דברים כדי לקבל ממך תשומת לב (תשומת לב שלילית היא גם תשומת לב), וככל שתתני לה במקומות הללו תשומת לב היא תמשיך לעשות עוד מאותו הדבר. לכן העגלה עשויה להיות פתרון טוב דווקא: באמצעותה את מונעת מבתך את תשומת הלב במסלול השלילי ומנתבת אותו למסלול חיובי. כלומר שאם היא יושבת בעגלה ונהנית מהטיול עד הבית, זו ההזדמנות שלך לשוחח איתה ולצחוק איתה ולהצחיק אותה ולנשק אותה וכו' וכו'.

וזה בדיוק הרעיון: אנחנו עוצרים את תשומת הלב ה"רעה" ומעניקים במקומה תשומת לב "טובה". אם לא נדע לעשות את שניהם יחד הילדים ימצאו בקלות את המקומות בהם קל להוציא אותנו מדעתנו והם לא יחמיצו את ההזדמנות. למשל - יזרקו אוכל על הרצפה.

במצבים כאלה אני מציע לך לעבור הלאה באלגנטיות ולזכור תמיד את המשוואה:

אין קהל - אין הצגה!

נניח היא זרקה את האוכל אז... לא ראית את זה. מה כן את מראה לה שאת רואה? שהיא סיימה לאכול. ולכן את מרימה אותה מן הכיסא ואתן עוברות הלאה.