סף תסכול נמוך והתמודדות עם כעס

אור


שלום,
הבן שלי בן 4.5 מאז ומתמיד יש לו סף תסכול מאוד נמוך והוא נשבר מאוד מהר. לאחרונה התסכול הזה מתבטא בכמה דרכים - או שהוא נשכב על הרצפה ובמשך זמן מאוד ארוך לא מוכן לעשות שום דבר אחר. או שהוא זורק הכל לכל עבר בעצבים והכי קשה שהוא מוציא את הכעס שלו עליי בדחיפות או בבכי נוראי שמתלווה לו ואז הוא מתחיל לתפוס לי ברגליים ולא נותן לי לזוז. זה קורה בדרך כלל כתגובה למשהו שאני עושה לדוגמא כשאני אומרת לו לא או שהוא מתאכזב ממשהו. ניסיתי להגיב בכל דרך אפשרית אבל לאחרונה הדרך היחידה לעצור את זה היא שאני מרחיקה אותו ממני בכעס. מאוד קשה לי להרחיק אותו ממני אבל אני לא יודעת כבר איך להתמודד עם הכעס שלו ועם הביטוי של הכעס / אכזבה / תסכול הזה עליי. איך הדרך הנכונה להגיב למצבים כאלה?

דני גיל

12-07-2015 22:11
היי אור,
מה את עושה כשהוא "נשכב על הרצפה ובמשך זמן מאוד ארוך לא מוכן לעשות שום דבר אחר"?

אור

13-07-2015 23:47
אחרי שאני מדברת איתו ומנסה לגרום לו לקום וזה לא עוזר, אני פשוט מתעלמת ומחכה שהוא יקום. הבעיה שליעיטים זה מלווה בזה שהוא תופס לי את הרגליים או משכה כמעט מתחתיו, אז יותר קשה להתעלם אבל אני פשוט זזה משם.

דני גיל

16-07-2015 01:33
ההמלצה שלי - אל תבקשי ממנו כלום כשהוא נשכב על הרצפה. כשאת מנסה לגרום לו לקום את נותנת לו הזדמנות להיות במרכז העולם ולהעסיק אותך. כשאת פונה אליו תפני בלי קשר לעניין ובכל מקרה לא בניסיון להזיז אותו מהיכן שהוא נמצא. חיבוקים ונשיקות - מצוין!

גם כשהוא תופס אותך ברגליים ההצעה שלי לאפשר לו לעשות את זה כלומר לא להראות לו שזה מפריע לך. תמתיני שיירגע ותציעי לו חיבוק. תדרשי ממנו לדבר ולא לבכות: "אני פה, ואני מקשיבה לך, תדבר"

אם זה לא מסייע ואת מרגישה שאת נאלצת להרחיק אותו אז אל תרגישי אשמה כי זו תגובה מתבקשת והכי חשוב שתתנהלי בטבעיות ועם תחושת לגיטימציה.

בהצלחה ומוזמנת לעדכן.