היי אינה,
לי זה מרגיש כמו יכולת חדשה שבתך מגלה בעצמה והיא היכולת לקבל החלטות באופן עצמאי. ואם כך כמובן שהיא נהנית מהתחושה. כך או כך הדבר הנכון מבחינתך הוא להגיע לגן בחיוך ולהישאר שם כמה דקות עם אותו החיוך ועם התמקדות במתרחש בגן ולאו דווקא בבתך. כלומר, את מגיעה לגן ואומרת לה שלום אבל את אומרת מן הסתם גם לגננת שלום, וכך אם הגננת היא זו שמגיבה אלייך (כי בתך בורחת) את משוחחת להנאתך עם הגננת או עם ילדים אחרים. את בעצם מגיעה לגן כמי שמגיעה למקום שמאוד מעניין אותך להיות בו ושנעים וכיף לך בו, ואת יכולה להעביר בו זמן בשמחה מבלי למהר לצאת ומבלי קשר אליה. אני מניח שכאשר היא תראה שאת לא מאיצה בה להגיע אלייך ולצאת מהגן, וכשהיא תראה שיש לך עניין בגן שהוא לא רק היא, וכשהיא תבין שאת לא ב"תפקיד", לא יהיה לה כל רווח בהמשך המשחק החמוד שהיא המציאה. ומה שלא יהיה תזכרי שזה בסך הכל משחק חמוד שהיא המציאה, ושמעיד על יוזמה, עצמאות ואינטליגנציה. יפה לה :)

שלום, תודה רבה על התשובה! :) זה פחות או יותר מה שאני עושה. נכנסת עם חיוך. משוחחת עם הגננת מספר דקות ומפעם לפעם מנסה את מזלי :) אם היא עדיין לא רוצה אז אני ממשיכה בשלי אם היא רוצה אז אני לוקחת אותה ואנחנו הולכות. מקווה שהמשחק לא ימשך הרבה זמן כי זה ממש נחמד כשהיא באה אליי בשמחה :) בכל מקרה בלילות או כשכואב משהו אז היא רוצה רק את אמא :)

מעולה אני חושב שאת עושה מצוין. מה שכן, אל תגיעי למצב כזה שאת נורא רוצה להתקדם כבר ולצאת מהגן אבל נשארת בגלל רצונך לשמור על אקלים חיובי. היא המציאה משחק, את מבינה את המשחק, נענית להזמנה ונהנית לשתף פעולה, עד גבול מסוים. עד שאת מחליטה ברגע מסוים שזה הרגע להיפרד ואז אתן יוצאות מהגן בין אם היא רוצה ובין אם היא לא רוצה.

זו דוגמה טובה למה שאני מכנה "הורות על שתי רגליים": רגל שמאל היא רגל ה"מוח" באמצעותה אנחנו פועלים בתבונה וברגישות תוך התחשבות בצרכים הרגשיים של הילד. כאשר רגל ימין מסמלת את רגל ה"כוח", את הגבול הברור, האכיפה, הסמכות האקטיבית. הורים סמכותיים הם הורים שצועדים על שתי הרגליים. אין רגל אחת דומיננטית ורגל שניה חלשה. כשאת מגיעה לגן עם החיוך ועם הבנתך את השפה שלה, ועם נכונותך לשתף פעולה עם המשחקים שלה, את פוסעת ברגל שמאל. כשאת מעדכנת אותה שכעת הזמן לצאת מהגן ולוקחת אותה על הידיים כאשר היא מסרבת, ולא משנה כמה ואיך היא מסרבת, את מחליפה לרגל ימין. ולכן מצליחה להתקדם.

הבנתי. תודה רבה! אתמול באמת עשיתי כמו שהמלצת בלי להתרגש ואחרי מספר דקות אפילו בלי שהצעתי לה היא כבר בעצמה ביקשה שאקח אותה לידיים :) אנסה ליישם את מה שאתה ממליץ וללכת ״על שני רגליים״ זה נשמע מאוד הגיוני ונכון והדימוי גם מסביר את זה בצורה ממש טובה! תודה רבה לך! :)

בשמחה!