הירדמות עצמאית

חגית


שלום, מנסה שוב את מזלי. אודה לתשובה מהצוות...
הבת שלי בת שלוש וחודשיים. מגיל מאוד צעיר נרדמת לבד. בשבועיים האחרונים, לאחר לילה בו סבלה מכאב בטן ונשארתי אתה עד שנרדמה, התחילה לבכות בכל פעם שאנחנו יוצאים מהחדר, ולהתלונן על כאב בטן.
ברגע שאני יושבת לידה, כאב הבטן ״נעלם״.
נוצר מצב בו כל לילה לאחר טקס שינה ארוך, אני או בעלי צריכים להישאר איתה עד שנרדמת, אחרת היא צורחת...

בנוסף, התחילה להתעורר בלילה, ולדרוש שנשב לידה עד שנרדמת. אם זה לא קורה, היא צורחת במיטה, ולבסוף קמה ורוצה לעבור למיטה שלנו, אלא אם כן אשב לידה עד שתירדם. נוצר מצב שבאמצע הלילה אני צריכה לשבת לידה, לפעמים שעה, עד שנרדמת.
מה עושים במצב כזה? אני כבר מיואשת ועייפה....
תודה,
חגית

דני גיל

20-04-2016 01:17
היי חגית,
התפנית בהרגלי ההירדמות שלה לפי התיאור שלך הופיעה בעקבות כאבי הבטן, כלומר בעקבות ההחלטה שלך באותו לילה מסוים לשבת לצדה. ואם כך אולי את אומרת לעצמך: "אויש איזו טעות עשיתי כש...". ובכן, זה היה מגיע בכל מקרה. אם לא בגלל כאבי הבטן באותו לילה מסוים אז בגלל טריגר אחר שהיה גורם לה להתעורר ולהביא אתכם אליה. כוונתי לומר שההתעוררות שאת מתארת אופיינית לגיל, ובמפגש עם הטריגר (כאבי הבטן) חל השינוי.

ההצעה שלי לכם לקצר את משך טקס השינה. תקפידו על טקס שינה שיש בו מספיק חום ואהבה אבל גם תקפידו לקיים אותו ענייני וקצר. לאחריו שבו איתה, זה מצוין לדעתי, אבל כאשר אתם יושבים איתה נכון תעשו אם תמקדו את תשומת הלב לכל דבר שהוא לא היא. זה יכול להיות ספר שאת קוראת או שיחת טלפון או עבודה על מחשב נייד או סידור ארון בגדים. כאשר במשך כל הזמן הזה היא אחראית על "לשים ראש ולעצום עיניים". זה "ההסכם הכתוב" ביניכם. הגישה הזאת נקראת "להיות ולא להיות" ותוכלי לקרוא עליה הרבה כאן בפורום אם תקלידי את המילים הרלוונטיות מעל הפורום במנוע החיפוש ("שינה", "הירדמות", וכו').

לעניין ההתעוררויות במהלך הלילה:
ההצעה שלי לא לגשת אליה. תמתינו שהיא תגיע אליכם, תנו לה "להתגנב" למיטתכם בעודכם ישנים, ולאחר שהיא נרדמת תוכלו להעבירה למיטתה. גם בעניין הזה תוכלי להוסיף ולהעמיק בעזרת המון חומר כתוב כאן בפורום. בהצלחה!