היי ליאת, בואו תנסו משהו חדש:
(אם תביני טוב למה אני מתכוון הוא יירדם מהר ובהמשך גם יפסיק להתעורר)

הלילה כשהוא יקום אליכם אל תתנו לו הרגשה שקורה כרגע משהו שדורש אתכם להתייחסות מיוחדת. הילד שאת כל כך אוהבת מתעורר בלילה, שימי את כל החרדות בצד, אל תתני לרעשים האלה להפריע לך (שהוא לא ישן, שהוא לא יירדם, שעכשיו יהיה ככה כל לילה, וכו'), תראי רק את הילד שלך, שרוצה חיבוק. גם את רוצה חיבוק ואת נותנת לו את החיבוק. כשהוא מתעורר הוא רואה אותך בעולמך שלך. חשוב שתישארי שם. כלומר שאם את צופה בטלוויזיה או משוחחת בטלפון או מתארגנת לשינה או משוחחת עם בעלך, חשוב שהפוקוס ימשיך להיות במקומות האלה ולא בילד. כן, אפשר לחבק ילד ולעטוף אותו בחום ואהבה מלאים מבלי לשים את הפוקוס עליו. גישה נונשלנטית. טובה במיוחד בלילה כאשר ילדים מתעוררים.

בנוסף - את משהה את התגובות שלך. לא מגיבה מיד. כלומר שכאשר הוא קם אלייך את לא מיד רואה אותו (שכן את עסוקה בעניינייך), ואת לא מיד מחזירה אותו למיטה, ולא רואים עלייך שאת מתרגשת (נלחצת) מהעובדה שהוא קם. את גם לא מנסה לשכנע אותו לחזור למיטה וודאי לא להסביר לו על חשיבות השינה לגוף האדם. חיבוק, נשיקה, השהייה בתגובות. זהו. ואל תחששי שמא את מעודדת אותו להיות ער.

את יכולה להחזיר אותו למיטה אחרי חמש דקות שהוא אתכם, כלומר את מושיטה לו יד ומלווה אותו למיטתו, ואת גם יכולה להמשיך בעניינייך ולאפשר לו להירדם, למשל על הספה לצדך.

הוא: "אמא אני לא נרדם".
את: "העיקר שתנוח, ושיהיה לך נעים. אתה לא צריך לנסות להירדם".

לסיכום: כמה שפחות לעשות עניין. זה העניין.