ילד שתלטן כלפי הבן שלי

ירון


שלום,
יש לי מצב מאוד מתסכל עם הבן שלי. שלא כמו שאר ההודעות פה על ״ילד שתלטן״ ואיך ולחנך אותו, הבן שלי בצד השני - ״חבר״ שלו מאוד שתלטן כלפיו ולי כמובן אין יכולת לחנך את חברו. הבן שלי באופן כללי רגיש כש״חופרים״ לו, מה שחברו עושה לעיתים קרובות עד שמקבל את מבוקשו. בני מתנגד ומתעצבן, מה שמתסכל גם את חברו על שלא נכנע לרצונותיו. שניהם ילדים מוכשרים ונבונים.
לאחרונה, החיכוכים האלה הביאו לכך שבני הפסיק חוג אחרי 3 שנות התמדה - זאת אחרי שהשנה, בפעם הראשונה, אותו חבר הצטרף, ובני טוען ש״הוא משגע אותו באימון״. המאמן, ש״זו לא בעיה שלו״, אומר שבני מפריע לילדים האחרים והוא אינו יכול לנהל שיעור תקין. בני גם כבר בוכה שרוצה לצאת מהחוג. מיותר לציין שה״חבר״ לא מפגין שתלטנות כלפי מבוגרים - להיפך, הוא ילד אינטליגנטי ונבון, מפגין בגרות, ידע ויוזמה - כל מה שאוהבים מבוגרים. אך עדיין מפגין שתלטנות כלפי ילדים בכיתתו (לא רק כלפי בני, כבר יצא לי לראות זאת במו עיני). כואב לי שבני יוצא מחוג שהוא אוהב בגלל דבר כזה. חברו ממשיך כרגיל בחוג, כמובן. ניסיתי לשכנע את בני להתעלם מה״חפירות״ כלשונו אבל זה לא עובד. אני גם מבין אותו איפה שהוא, איפה הגבול בו צריך להפסיק להתעלם ולהתחיל להתנגד? אני יודע בוודאות שהוריו של ה״חבר״ מעודדים אותו ליוזמה ומנהיגות, אבל אני מרגיש שהוא הופך לשליט - לא למנהיג. בנוסף, קשה מאוד להפריד אותם בגלל קרבת המגורים (יוצא שהם הולכים וחוזרים יחד מביה״ס לעיתים קרובות).

רעיונות?

דני גיל

24-09-2016 01:28
היי ירון,
תיארת מצוין את החלקים הבעייתיים בקשר וחסר לי להבין מה מחבר ביניהם. למה, בעצם, הם בכל זאת חברים? שאלה נוספת - על איזה גיל אנחנו מדברים?