הרדמת כלב

נירה


הילדות שלנו בכתה א'. יש לנו כלבה זקנה מאוד, וברור שמתישהו בזמן הקרוב נאלץ להרדים אותה. הווטרינר כבר דיבר איתנו על כך וכרגע הדילמה המרכזית שלנו היא ההשפעה על הילדות. הן נולדו כשהיא כבר הייתה איתנו ולא מכירות סיטואציה אחרת. כשהיו תינוקות היא הייתה חלק בלתי נפרד מהטיולים עם העגלה או לגן השעשועים וכמובן גם בבית. כשכבר בגרו היא כבר הזדקנה והיחסים איתה היו יותר בהקשר של אחריות ופחות של משחק וליטופים.
לפני שנתיים וחצי נפטר סבא שלהן, ושנה אח"כ נפטרה סבתא. כך שנושא המוות מוכר להן טוב מדי, ודווקא משום כך אנחנו חוששים - פחות מפני כאב הפרידה ויותר משום שזהו מקרה שלישי של מוות קרוב.
ומכיוון שבקרוב נאלץ להתמודד עם כך בכל מקרה ומכיוון שככל הנראה אנחנו נקבע את המועד, אנחנו רוצים להערך טוב ככל האפשר. מתי כדאי לספר להן - האם לפני או אחרי? מה לספר ואיך לענות? האם להגיד שנאלצנו להרדים, או פשוט שמתה, או כמו ששמעתי אצל חברים - שהעברנו אותה אל הווטרינר והיא תהיה מעתה אצלו?

נירה

20-10-2016 00:26
משהו נוסף - הכלבה כבר אינה שומעת, אינה רואה, עושה לפעמים צרכים בבית, לפעמים לא מצליחה לעמוד בגלל חולשה. מכיוון שעיתוי ההרדמה נתון לשיקולנו (שהרי אפשר היה לעשות את זה מחר, ואפשר לדחות ככל האפשר), אנחנו חושבים בין היתר מה מזיק יותר - הכאב שבפרידה או החיים עם כלבה זקנה וחולה שהרבה פעמים הופכת למעמסה. אשמח לשמוע את דעתך גם ביחס לכך.

דני גיל

21-10-2016 19:03
היי נירה,
לעניין שאלתך השניה אני לא חושב שיש פה נכון ולא נכון גורף. אילו הייתי אני במצב הזה היית בוחר להקדים את המאוחר, בדיוק אגב בגלל הסיבות שציינת.

ולשאלתך הראשונה,
באופן כללי אני מאוד לא בעד לספר לילדים סיפורים שאינם תואמים את המציאות. כלומר שאם הכלב מת אני מעדיף לאפשר לילדים להתמודד עם האמת הכואבת במקום לחסוך להם את ההתמודדות ולהסתכן בכניסה לכל מיני פינות שלא אדע איך לצאת מהן אחר כך:

הכלב אצל הווטרינר? אז מתי נוכל לבקר אותו? למה אי אפשר לבקר אותו? מה הוא עושה אצל הווטרינר? איפה הוא ישן? מי מוציא אותו לסיבוב?

אז כמובן שאפשר לחשוב על תשובה לכל שאלה אפשרית אבל אם כבר בחרתם לעשות את זה חשוב שתדעו טוב מה אתם מספרים ותהיו מתואמים ביניכם ההורים כדי ליצור גרסה אחידה ואמינה. כלומר שהבחירה באופציה הזאת גם אם לא חביבה עליי באופן אישי עדיין יש לה את הלגיטימציה כאשר יש סיבה טובה, ובמקרה שלכם מאוד יכול להיות שההיסטוריה המשפחתית שתיארת רלוונטית לענייננו.

ההמלצה שלי בשורה התחתונה: לומר את האמת. ולא רק לומר את האמת אלא לשתף אותן בשיקולים ולאפשר להן להיפרד. אתם תופסים אותן לשיחה שבה אתם משתפים שהייתם אצל הווטרינר והוא הסביר לכם שבמצב הנוכחי הכלבה שכולכם כל כך אוהבים זקנה וחולה, שאלו הן ימיה האחרונים, וכדי להקל עליה אתם בוחרים בהמלצת הווטרינר להרדים אותה. אפשרות נוספת - לשיקולכם ועל פי היכרותכם את הבנות - לשתף אותן בתיאור הזה אחרי ביצוע ההרדמה.
בהצלחה!