קושי בהרדמת לילה לשלושה ילדים בחדר

חן


שלום, יש לי שלושה ילדים: בני 6,3,2. כולם ישנים בחדר אחד, לכל אחד יש מיטה, ובאמצע יש מזרון גדול. כל ערב עושים טקס שינה קבוע שכולל שני סיפורים ובחירת דיסק לשמיעה, נשיקה ואני יוצאת מהחדר. אז מתחיל הבלאגן... כח אחד ישן כל פעם במקום אחר, בדרכ בסוף כולם על המזרון (הגדול מפחד לישון במיטה שלו בקומותיים למעלה, הקטנה ישנה מתחתיו על מזרון שלא ממש נוח שם (זוהי מיטת קומותיים נמוכה) והאמצעי לפעמים ישן במיטה שלו ולפעמי במזרון. לאחר שאני יוצאת הם מתחילים לבקש מים, פיפי, כואב לי, אני מפחד וכו (הקטנה בגמילה ומבקשת לצאת 3 פעמים בערך ןגם עושה כל פעם. הם מדברים בינהם, קמים מהמיטות, אחד יכול להתחיל לשיר בקולי קולות, הקטנה יכולה להציק לאמצעי ולהיכנס לו למיטה או לזרוק עליו בובות לדוגמא. אני רוצה לציין שהגדול יחסית נרדם מהר כי לא ישן צהריים אבל הקטנים לא נרדמים, מפריעים אחד לשני, קמים, מבקשים דברים וההרדמה היא סיוט יכולה לקחת על ערב בין שעה לשעתיים. ניסיתי הכל - להתעלם אם הם בחדר ומדברים, להחזיר למיטה שיוצאים, להישאר בחדר (אבל זה לוקח מעל שעה כל פעם), לכעוס, לאיים, להסביר ושום דבר לא עוזר.
כשהקטנה יוצאת אני מחזירה אותה סלי לדבר למיטה אל שהאמצעי יוצא ואני מחזירה אותו בלי לדבר הוא מתחיל לבכות וממש נכנס למצוקה רגשית אם אני לא עונה לו (הוא ממש רגיש) בנוסף התחילו אצלו פחדים בלילה.
בקיצור מה עלי לעשות על מנת לשפר את השכבות הלילה, והם ילכו לישון יפה לא יפריעו גם אחד לשני?

דני גיל

20-05-2017 13:41
היי חן,
קודם כל את "עובדת" בתנאים קשים כלומר העובדה שכולם בחדר אחד, גילאי הילדים, נוחות ותנאים פיזיים, כל אלה מקשים עוד יותר על האתגר ולכן הייתי בודק מה מכל אלה אפשר לשנות או לשפר. בהנחה שכולם בחדר אחד הייתי בודק כיצד אפשר לסדר את החדר כך שכל המיטות תהיינה בגובה אחיד (לדעתי הקומותיים לא תורמת לענייננו), הייתי מסדר את המיטות בצורת ח ומשקיע בזה את מה שצריך כדי שהגודל יתאים והכל ייכנס למקום שלו כמו שצריך. מרגע שיש לנו מיטות מתאימות, לכולם נוח בהן, אף אחד לא מפחד מהמיטה שלו, את מגדירה כללים חדשים שלפיהם כל ילד ישן במיטה שלו באופן קבוע ואף אחד לא זז למקום אחר.

טקס שינה:

טקס שינה יכול לתרום להירדמות של הילדים ויכול גם שלא. לפעמים התפקיד האמתי שלו הוא לטפל ברגשי האשם של ההורים. כלומר, הנה עשיתי וי על מה שצריך ועכשיו אני משוחרר מצפונית להיפרד מהילדים שלי לשינה. ככל שכך, הילדים לא יירדמו. טקס שינה אם כך יכול להיות רעיון נפלא ויכול גם להיות גורם מפריע בהירדמותם של הילדים. איך תדעי? שאלי את עצמך: אני נהנית שם או סובלת שם?

אם את נהנית הרי שזה הדבר הנכון לכם ואל תוותרי עליו. וככל שלא מציע לך לבדוק אפשרויות אחרות שמתאימות לך. יכול להיות למשל שהילדים שלך יירדמו מהר יותר דווקא אם יחוו "טקס" פחות רשמי: שיחה באווירה רגועה על היום שהיה, שאלות שרצית לשאול אותם ולא הספקת, שאלות שיש להם אלייך, מה אהבנו היום, מה פחות, קצת תשומת לב גם לכל אחד בנפרד, חיבוקים ונשיקות כמובן. זה הרגע שלכם.

אחרי זמן מה שנתתם לרגע היפה הזה את מעדכנת בנונשלנטיות את ילדייך שעכשיו שמים ראש ושהכל בסדר ושאת כאן איתם. שבי בחדרם ותני להם את ההרגשה שאת איתם ולמרות זאת הפוקוס שלך כבר במקום אחר, כלומר את עוסקת במשהו: ענייני מחשב, קיפול כביסה, שיחה בטלפון עם חברה. כל דבר ששם את הפוקוס לא עליהם ובכל זאת משאיר אותך איתם. מציע לך בעניין הזה להקליד במנוע החיפוש "הירדמות", "שינה", וללמוד עוד על רעיון ה-"להיות ולא להיות" וכמה הוא אפקטיבי להירדמותם של הילדים.