גמילה

תמר


הי גיל, אשמח להתייעץ בנושא הגמילה. בני יהיה בן 3 בעוד החודש, הורדנו לו את החיתול לפני כשלושה חודשים, אני יכולה לספור את ההצלחות על יד אחת, עח שטר הפעמים עושה בתחתונים. רוב הפעמים כשאני לוקחת אותו לשירותים אני מקבלת התנגדות, בכי על הרצפה בעיקר. אני ממש אובדת עצות, אני ממש משתדלת לשחרר, לא לחוץ אותו, להציע לו לעשות צרכים, ואם הוא קצת משתף פעולה אני מעודדת, וכשהוא מפספס אני לא אומרת כלום, רק מנקה ומחליפה לו בגדים.
אשמח לעזרתך בנושא

דני גיל

05-08-2017 15:47
היי תמר,
השאלה איפה זה נופל. כלומר - מה זה אומר שאת לוקחת אותו לשירותים ומקבלת התנגדות? יכול להיות שאתם זקוקים לייעוץ מקרוב כי זו למשל סוגיה שהייתי מאוד מתעכב עליה במסגרת של הדרכה. אני מבין שאת לא מקבלת את שיתוף הפעולה שלו. ובמצבים אחרים את כן מקבלת? ההצעה שלי כפי שכתבתי במאמר "סודות הגמילה מחיתולים" היא להעמיד דרישה מול הילד ולא בקשה. כמובן שגם את זה צריך לעשות חכם כי אנחנו לא במלחמה. אני בטוח שעם נחישות הורית שלך את יכולה על זה ואני גם מציע שתתחילי בזה ותשתפי אותי היכן שקשה לך.

אגב זה שהוא הוריד את החיתול זה מצוין. והוא צריך להבין שאת זקוקה לשיתוף הפעולה שלו כדי להיפרד מהחיתול, כלומר אפשר להשתמש בזה אבל גם פה להשתמש חכם. שימוש חכם הוא להסביר בגובה העיניים מדוע חשוב שיתוף הפעולה שלו. שימוש לא חכם הוא לדבר בשפה של איומים/תנאים/עונשים:

- בגלל שאתה ככה וככה אז מעכשיו רק חיתול!
- אם אתה לא בא עכשיו לשירותים אני מחזירה לך את החיתול!

תמר

05-08-2017 17:57
כנראה הצורה או המילים שאני בוחרת אינן מדוייקות או תורמות לתהליך. במקרים אחרים שצריך להתקלח או לצאת לגן או אפילו ללכת לישון, גם אם לא מרוצה הוא מראה חוסר שביעות רצון אבל עובר לו והוא משתף פעולה, לדוגמא כשהולכים לישון אבל הוא רוצה להמשיך לשחק, הוא בוכה קצת אבל שם עליי את הראש ונרגע, כמה דקות אחרי זה הוא נרדם, את התהליך הזה הצלחתי ליצור כהרגל, כנראה שזו הבעיה, שלא יצרתי הרגל בשלב מוקדם יותר.
השאלה מה אני יכולה לעשות היום? אני כבר לא יודעת איך הוא ישתף פעולה?

דני גיל

06-08-2017 02:41
אז בואי ננסה משהו. מחר בערב את מבקשת ממנו לגשת איתך לשירותים ואת מקבלת התנגדות ובכי על הרצפה וכל מה שאת מכירה. תשכבי גם את על הרצפה. פנייך מול פניו. תגידי כמי שמופתעת ומגלה משהו חדש: יו איזה כיף זה! איך הרצפה קרה!

תתקרבי אליו ותלטפי לו את הראש, תצחקו קצת, תורידו מתח, ובאיזשהו שלב תבקשי ממנו לבוא איתך שוב. הוא יגיד לך שהוא לא מוכן. תשאלי אותו למה. ומה מפריע לו. אם הוא יענה לשאלות שלך זה סימן טוב, שיש לו נכונות לרדת מהעץ. תעזרי לו לרדת ותשאלי אותו מה יכול לעזור לו: אם אני אבוא איתך? אם תלך לבד? אולי אתה בכלל רוצה ללכת בלי לגלות לי שאתה הולך?

מוזמנת לעדכן כמובן.

תמר

06-08-2017 11:03
הבוקר הייתה הצלחה קטנה. אך שהתעוררי הלכתי להתפנות בעצמי, ולאחר מכן הצעתי לו לעמוד, כמובן שקיבלתי סירוב, ולכן הצעתי לו לשבת על הישבנון, שוב סרב. בשלב מסויים הוא ביקש לאכול והלך למטבח, ואז ביקשתי שוב לגשת לשירותים, דיברנו על הנושא קצת, הסברתי לו שבגלל שהוא ביקש תחתונים ואין לו חיתול הוא יעשה צרכים בשירותים.
בסוף לקחתי אותו על הידיים, הגענו לשירותים, וכאן נקודת המפנה, מצאנו ג'וק! הרגנו אותו ושמנו אותו בשירותים, עכשיו היה לו עניין באסלה, הוא עמד, אני יצאתי (לעצתך) מחדר האמבטיה, ובזמן הזה הוא עשה בשירותים!!!!!
שאלותיי הן, האם לתת פרס על כל הצלחה? הפעם היה ג'וק שנתן עניין, איזה עוד דברים מעניינים יכולים להוות עניין?
תודה רבה על העצות! אתה ממש סופר דדי

דני גיל

07-08-2017 02:05
לא את לא נותנת פרס. בשום מצב. וחשוב שתדעי: ההתמודדות עם הילדים היא לא שחור ולבן. זה לא שהילד משתף פעולה או שהילד מסרב לשתף פעולה. יש הרבה באמצע ובתוך האמצע הזה לך יש מרחב פעולה שאת יכולה לנצל. הנה לדוגמה עשית נכון (כי עובדה שזה "עבד") שלקחת אותו על הידיים וכך הגעתם לשירותים. ואז גיליתם עניין חדש, ומחר אולי תגלו עניין אחר. או שתיצרו עניין אחר. החשוב הוא שתדעי שיש לך הרבה השפעה כשאת מגלה נחישות בשילוב יוזמה. הסירוב שלו לשתף פעולה לעולם לא יבשר על סוף הדרך והוא דווקא יכול להיות נקודת הזינוק שלך.

ולכם ההורים שקוראים כאן עכשיו:
הרבה פעמים אנחנו ההורים מחפשים נקודת מפגש עם הילד, על מה לדבר, על מה לשתף, ואיך לעודד את הילד לשתף. והנה יש לנו ילד שלא מוכן להגיע לשירותים, או להתלבש בבוקר, או להיכנס לישון בזמן, הנה לנו - אם נרצה - נושאים מאוד מעניינים לשוחח עליהם. אם נעשה את זה רחוק מהטריגר ובלי לחץ השיחה תהיה נעימה ומאוד אפקטיבית.