התמודדות ודרכי עבודה עם תלמידים בכיתת הפרעות התנהגות

עדי מעוז


היי דני!!
אני מחנכת טיפולית לילדים ונערים עם הפרעות התנהגות קשות שמלוות בהתקפי זעם קשים זריקת כיסאות אלימות קשה כלפי דמויות סמכות פגיעה קשה בילדים אחרים ,ילדים אלו צברו פערים לימודים עצומים אך הם סופר אינטליגנטים ומבינים את הסביבה (חלקם מטופלים תרופתית וחלקם לא)
בספרך ציינת שהגישה הבהוויוריסטית עובדת אך פחות מומלצת
קראתי את הספר הזדהתי
אך נותרתי עם קשיים קונקרטים איך עושים אדפטציה לרעיונות שלך בתוך הכיתה
יש במקביל עוד 9 תלמידים.
אני בוגרת תוכניות עיצוב התנהגות ולצערי /שמחתי הגישה עובדת
נו תנת לילדים הללו סדר שכל כך חסר להם
ודרך השיטה הזו ניתן לאט לאט לבנות אמון וקשר
זה לא כייף גדול זו לא עבודה נעימה והיא גם לא מצטלמת טוב אבל......
התלמידים שלי שהיו ברובם אנלפבתים עושים היום בגרויות
אשמח לשמוע מימך על טיפים ועצות
תודה בשם התלמידים

דני גיל

04-09-2017 03:47
היי עדי,
קודם כל זה מאוד מרשים בעיניי מה שאת עושה. מרגש ויישר כוח. הספר שכתבתי עוסק בהורות ולא בהוראה וחינוך. הוא מנסה להראות לקוראים כמה גדולה ההשפעה של מערכת היחסים על הילדים שגדלים להם בבית, על ההתנהגות שלהם, שיתוף הפעולה, המזג, ועל בני האדם שהם יגדלו להיות. בין מורה לתלמיד גם יש מערכת יחסים אבל היא לא דומה בעוצמות שלה למערכת יחסים הורה-ילד. להמחשה: כאשר אני מבקש מהבן המתבגר שלי לחזור הערב מוקדם בגלל כך וכך סיבות אני מקבל את ההקשבה שלו, וההבנה, ושיתוף הפעולה, הודות למערכת יחסים שבניתי במשך שנים. המורה החדש של כיתה ח-4 לא במקום הזה. גם לא המורה למדעים של כיתה ד-3. ולכן מה שנכון להורה לא תמיד נכון למורה. והפוך כמובן. או כפי שכתבתי בספר בפרק "כעסים":

"אלוהים ירחם על המורה שיכנס לכיתה ויחפש לפני הכול את האוטונומיה של הילד"

ההתנגדות שלי לגישה הביהוויוריסטית היא לא התנגדות עקרונית אלא תלוית מצב: ככל שהמערכת רחוקה מלהיות מושלמת נידרש לכלים ביהוויוריסטיים. המערכות שבחוץ (בתי ספר, גני ילדים, קייטנות) אינן מושלמות אבל גם אינן בשליטתנו. לא אנחנו בנינו אותן. להבדיל - מה שקורה אצלנו בבית לחלוטין בשליטתנו. אנחנו בונים אותו מאפס. וככל שאנחנו בונים אותו נכון אנחנו לא זקוקים לעצב התנהגות, לא זקוקים למקל ולא לגזר.

בהמשך הספר, בפרק "לא בבית ספרנו", תמצאי תיאור של חזון למערכת חינוך כפי שלדעתי צריכה להיות מערכת חינוך. עד שתהיה לנו כזאת המורים שלנו יהיו חייבים להכניס לתפריט החינוכי שלהם גם כלים מרתיעים. זו לא רק זכותם אלא בעיקר חובתם.

וחובתם של ההורים לגבות אותם אבל זה כבר עניין אחר.

עדי

05-09-2017 19:39
המון תודה גיל!!!!
מתחברת לתשובה שלך
אכן המצב מורכב מהרבה משתנים
והיחס מורה תלמיד הוא התמודדות עם המציאות שבה הפרט נדרש לצאת מהאגוצנטריות שלו ולהתמודד עם דרישות
לצערי או שמחתי (כי זה עובד ) השילוב של אישיות אסרטיבית ״מורה עם נוכחות״ ו״כלכלת אסימונים״ אפקטיבית ויעילה ונותנת תוצאות מידיות שבסוף היום המטרה שאוכלוסיית בקצה הזו תדביק פערים מנטלים ולימודיים
אני עדיין מוצאת המון רעיונות מהספר שלך ומהפורום הזה שעוזרים לי בבית הספר
המון תודה עדי