שינוי בדיבור

אינה


שלום,
יש לנו בת בת 3. ילדה מאוד חכמה, תקשורתית. מסבירה את עצמה בצורה נהדרת ומדברת בצורה מעולה כבר מגיל שנתיים. לאחרונה שמנו לב אצלה לתופעה שהיא מדברת בצורה ילדותית כזאת, משנה קצת את המילים, מעוותת אותן. לא כל כך שמתי לב מתי בדיוק זה קורה אבל נדמה לי שבדרך כלל זה קורה כשיש אנשים נוספים בסביבה (חוץ מאמא ואבא). בנוסף זה קורה כאשר היא לא מרוצה או עייפה או משהו כזה. במקרה זה היא לפעמים אפילו לא משתמשת במילים אלה רק סוג של המהום עצבני כזה. נגיד היא רוצה לידיים אז במקום פשוט להגיד את זה (שהיא עושה בצורה נהדרת בדרך כלל) היא מצביעה עם היד ועושה- ממממ בקול עצבני כזה.
הדבר אינו ברור לי. כי בדרך כלל היא יודעת להתבטא מאוד יפה. כאשר הייתה קטנה הייתה מתבטא בצורה כזאת וזה היה בסדר כי היא לא ידעה לדבר. אבל היום היא מדברת יפה מאוד.
כמה פרטים (לא יודעת עד כמה חשובים והאם הם קשורים) - היא מדברת רק ברוסית בינתיים, מדברים איתה בבית ברוסית והולכת לגן רוסי. ואני בהריון בחודש שישי והיא יודעת שיש בבטן של אמא תינוקת וזאת אחות הקטנה שלה. לאחרונה היא גם מאוד מתעניינת בעברית ולפעמים מבקשת לדבר ב"עברית" שזה בעצם ג'יבריש עם כמה מילים בין לבין שהיא מכירה כמו תודה, כל הכבוד וכד'.
תודה רבה!

דני גיל

24-01-2018 23:03
היי אינה,
נניח הדוגמה שנתת שהיא רוצה על הידיים ומבקשת את זה בדרכה:

היא: ממממממ
את: (מתעלמת)

היא: ממממממ!!!!!!!
את: ככה אני לא מבינה. רוצה להגיד לי מה את רוצה?

את לא כועסת וגם לא משכנעת אותה לתקשר נכון. לא משקיעה בזה מאמצים. חשוב שהיא תראה אותך שלווה. ועד שהיא לא מבקשת כמו שצריך את לא נענית לבקשתה. גם כשאת מבינה מה היא רוצה, וגם כשהיא מבינה שאת מבינה מה היא רוצה, עדיין את אומרת לה: "ככה אני לא מבינה!". כלומר שיש כללים לתקשר ואנחנו מקפידים עליהם. בהצלחה!

אינה

25-01-2018 11:38
היי!
תודה רבה על התשובה! האמת שביוק כך אנחנו נוהגים. אבל היא עדיין ממשיכה עם זה. וגם עניין של עיוות מילים בזמן המשחקים או כשהיא מספרת משהו. במקרים כאלה יש הרגשה של סוג של רגרסיה בדיבור למרות שבפועל אנו מבינים שאין כזה. שאלה גם מה יכולה להיות הסיבה לכך? סתם שלב שיעבור ולא להתייחס לזה יותר מידיי?
תודה

דני גיל

27-01-2018 00:01
תלוי במערכת היחסים. אם היא מספיק טובה (מיד אבהיר) הייתי מציע לך לדרוש ממנה באסרטיביות לתקשר כמו שצריך. אם במערכת היחסים הזאת יש הרבה ניסיונות שלה להשיג תשומת לב במסלול העקיף הייתי מוותר ומציע לך להתעלם. בגדול אני לא אוהב להתעלם. אני אוהב שהורים בטוחים בעצמם ובהורים הטובים שהם ומכאן מרשים לעצמם לפעול בנחישות מול הילד. וכשילד בגיל ארבע מתקשר כמו ילד בגיל שנתיים ההמלצה החמה שלי להורים לעצור אותו, להזכיר לו שהוא יודע לתקשר מצוין, ולדרוש ממנו לעשות את זה. לדרוש ולא רק לבקש. מתי לא נוכל לעשות את זה? כאשר מערכת היחסים חורקת ממילא, כאשר זה רחוק מלהיות הדבר הראשון שמטריד אותנו עכשיו עם הילד, כאשר הילד רואה בתגובה הזאת הרמה להנחתה נוספת עבורו לדרוש תשומת לב שלילית כלומר להוסיף ולעשות עוד מאותו הדבר.