שלום קרולינה, שלום תומר,
באופן כללי כאשר אנחנו מקבלים החלטה הנכון הוא ליישם אותה. וגם להביא בחשבון שהילדים שלנו לא יאהבו את ההחלטה ויתנגדו בדרכם. ברגע הזה אנחנו מאפשרים להם "מרחב לגיטימי" לבטא את התנגדותם, כלומר שבתוך המרחב הזה הם יכולים לבכות ולבקש שוב ושוב אבל אינם רשאים לתקוף אותנו: לא פיזית ולא מילולית. מחשב אפשר לסגור, וטוב שאתם סוגרים. למנוע ממנה לצעוק עליכם זו משימה מורכבת יותר ומיד נגיע אליה.

ראשית, איך סוגרים את המחשב? איך עושים את זה נכון? אז ככה:
כל החלטה שאנחנו מקבלים עבור הילד כדאי שתהיה כזו שמכבדת אותו ומתחשבת בצרכים שלו. כלומר, אנחנו רואים אותו. כשהבת שלכם בת השש מתקשה להיפרד מהמחשב שלה בשעת ערב היא מתקשה בגלל שיש שם משהו שקשה לה להפסיק. את הקושי הזה מוטב לנו לראות ומוטב לה לדעת שאנחנו רואים אותו. לכן הרבה לפני שמגיעה השעה שמונה וחצי נכין אותה לכך. נניח היא משחקת משעה חמש וחצי עד שש וחצי ולאחר מכן אתם מתיישבים לאכול. לפני שהיא נכנסת להתקלח אתם שואלים אותה אם היא מתכוונת לחזור למחשב לאחר המקלחת. אחרי שהיא משיבה בחיוב אתם מזכירים לה שקשה לה לסיים ואם כך אולי כדאי בכלל שלא תתחיל. היא לא מקבלת את הרעיון ואתם אומרים לה:

"יודעת מה בואי נחשוב יחד: מה יעזור לך לסיים בזמן שקבענו? אם למשל מעט זמן לפני שמונה וחצי נזכיר לך שצריך לסיים. יכול לעזור?"

אתם גם יכולים להמליץ לה לא לסיים בדיוק בשמונה וחצי. כלומר שאם היא מסיימת משחק מעט לפני שמונה וחצי אז שתסיים ולא תתחיל משחק חדש. כי זה באמת קשה להפסיק משחק באמצע. והנה אתם רואים אותה. והיא רואה שאתם רואים אותה.

לפעמים אגב, דווקא כשאנחנו עוסקים פחות בחינוך ויותר בכיף שלנו, אנחנו מחזקים את עמדת ההשפעה שלנו על הילד ומגבירים את הסבירות שישתף איתנו פעולה בשעת הצורך. ממליץ לכם לענייננו זה לשבת איתה קצת בזמן שהיא משחקת, לראות מה היא עושה שם, להתעניין.

ככל שאנחנו יודעים לשים גבול בצורה מכובדת שרואה את הילד צפוי שנקבל את שיתוף הפעולה שלו. ואם לא קיבלנו, אנחנו שם כדי לשים גבול ברור. בלי להסס ובלי להתנצל. סגרתם לה את המחשב והיא בוכה? שתבכה. זה בסדר. הבכי נמצא בתוך אותו מרחב לגיטימי. סגרתם לה את המחשב והיא צועקת עליכם? אל תסכימו לכך. כלומר שבערב למחרת היא לא מקבלת את המחשב שלה. לא כעונש אלא מהסיבה הפשוטה שאתם לוקחים אחריות על מה שלפי שעה נראה שהיא אינה מסוגלת. היא תבקש שוב ושוב אבל תגלה שאתם נחושים. אם תבקש יפה תרמזו לה שתהיו מוכנים לבחון את האפשרות בערב למחרת.

מאמר שיסייע לכם להיות הורים סמכותיים וגם גמישים: "הסמכות לומר כן" בעמוד המאמרים. בהצלחה!