היי מקסים,
ילדים, גם בגיל שמונה, עושים מה שמרגיש להם נכון, לפעמים אפילו מה שמרגיש להם נכון באותו רגע. בלי "לא נעים" ובלי כל מיני שיקולים של מה ירגיש זה ומה ירגיש אחר. וטוב שכך. עוד יהיה להם מספיק זמן להיות מבוגרים שעסוקים (גם) במחויבויות האלה. לכן כתבתי כאן בחלק השמאלי העליון של האתר:

"תנו לילד להיות מספיק ילד כדי שבבוא היום ידע להיות מספיק מבוגר"

וההצעה שלי לך לגשת אל הילד מתוך מקום של התעניינות (ודאי לא מתוך מקום של התחשבנות) ופשוט להגביר התעניינות:
כמה תהיו מחר?
מי משתתף?
כולם משתתפים?
מי מתחרה מול מי?
אז רגע... מה זה החצי גמר?
מי לדעתך ינצח?
אתה רוצה לנצח? (אתה שואל את זה עם חיוך)
איך אתם מתכוננים לתחרות?
וכו'.

אלה הן דוגמאות לשאלות שמביעות התעניינות. וכשהן נשאלות מתוך התעניינות אמתית, או אפילו מתוך רצון כן (כנות) להיות מעורב, הילד שלנו ישמח להכניס אותנו לעולמו וירצה אותנו שם כאורחים קבועים ולא רק אורחים לרגע. ואז אתה יכול לשאול אותו:

איזה יופי אז אני יכול להגיע?
איזה כיף אני ממש אשמח לבוא!
תרצה שנזמין גם את סבא וסבתא?

וזהו. את מי עוד הוא הזמין, למה הזמין את המשפחה של אמא לפני שהזמין אותך, למה הוא לא התקשר אליך, לא שלח הודעה, כל אלה הן שאלות שאתה לא (!) שואל כי הן לא מקדמות ורק יוצרות ריחוק.

בהצלחה ומוזמן לעדכן!

תודה רבה !

יש לי היכולות לייצר לכם כמות גדולה של קלינטיים חדשים ואיכותיים .

האם אפשרי להתקשר ולהרחיב ?

אין צורך תודה. ובהצלחה!

יש לי היכולות לייצר לכם כמות גדולה של קלינטיים חדשים ואיכותיים .

האם אפשרי להתקשר ולהרחיב ?