ילד זורק כל דבר בן 4

אחת


שלום
בני בן 4 שנים, ילד יחיד. אנרגיטי, חכם מאוד והתפתח בקצב מפתיע כתינוק, רגיש מאוד, עקשן ודעתן. כבר מזה שנה התחיל לזרוק דברים. אף פעם לא שבר משהו או זרק מתוך כעס. הוא זורק למשל כדור בתוך הבית כי בא לו לשחק ואני לא יכולה להוציא אותו עכשיו באותו רגע בו הוא מבקש לפארק. זה פסק לתקופה מסויימת ולאחרונה זה חזר לצוץ אבל בעוצמות אחרות. למשל לפני יומיים עמדתי בפתח הבניין עם אחת השכנות ופתאום הוא זרק לעברי אבן וממש הכאיב לי. היום ביקרנו אצל חברים ושיחק יפה עם הילד שלהם בן שנה וחצי והיה מאוד סבלני ומכיל אבל ממש רגע לפני שיצאנו הוא זרק עליו כדור מעץ שפגע בגב שלו. פעם בארוחה משפחתית זרק סכין. דברים פתאומיים ולא מצופים. אבל כנראה ברגעים שבם הוא ממש עייף או נבוך או מקנא. אני לא יודעת איך להשתלט על הסיטואציה. הענשתי אותו, שוחחתי איתו, תיגמלתי אותו אם לא ייעשה ולא עזר. אני כן מחזיקה את ידו אם מבחינה שהוא הולך לעשות משהו ומחרימה את החפץ אבל לא תמיד זה מצופה. איך אני יכולה לגרום לו להפסיק את המעשים הללו במיוחד שלפעמים הוא כן מסכן את הסובבים אותו.
תודה רבה

דני גיל

23-03-2019 17:17
נכון, עונשים ופרסים לא יקדמו אותנו. במיוחד במקרה הזה. שיחות? תלוי איך. אני מציע ככה:
כל פעם שקורה מקרה כזה תני נפח לאירוע. לדוגמה: הוא פוגע בך עם חפץ שזרק לעברך. לכאורה את יכולה להתעלם מהכאב ולהמשיך בעניינייך, כפי שהיית עושה נניח אם היית מקבלת מכה קטנה מהפינה של השולחן במשרד בעבודה, אמנם יש כאב, אבל מוטב לך לשכוח ממנו ולעבור הלאה. במקרה לעניינו ההצעה שלי לעשות הפוך: לא להתעלם ולא לעבור הלאה. לתת לזה נפח. אם היית עסוקה לפני רגע בהכנת כוס קפה אז כעת את כבר לא עסוקה בכלום כלומר את יושבת לנוח, כי כואב לך, ורואים שכואב לך, ואת מבקשת ממנו עזרה למשל שיביא לך כוס מים. או אם לדוגמה תכננתם לצאת לגינה עם כדור והוא מתחיל לשחק עם הכדור בתוך הבית ושובר דברים אז אין גינה ואין כדור. למה? כי אין לך חשק. שימי לב: זה לא שהוא עשה את מה שעשה ועכשיו כעונש לא יוצאים לגינה. הוא עשה את מה שעשה ועכשיו כבר אין בך את השמחה והחיוניות לצאת לגינה.

חשוב שלא תמנעי מתגובות אסרטיביות, טבעיות, זה בסדר "להרים את הקול" בתגובה לאירועים כאלה. חשוב שהוא ידע היכן עובר הגבול, ולענייננו, הוא עובר ברגע שהוא מתחיל לזרוק חפצים. כלומר אני מניח שיש עוד כמה עניינים שהוא עושה ואת לא אוהבת אבל חשוב שיהיה לו ברור שמעל הכל החשוב הוא לשמור על הביטחון שלנו ושל הסובבים אותנו. ולענייננו זה - אסור לזרוק. לזה את לא מוכנה.

מעבר לכך תחזקי אותו על התמודדות מאופקת. תראי אותו ברגעיו היפים ותני לו לראות שאת רואה אותו במיטבו:

"אני שמחה שחיכית לי ככה בסבלנות זה מאוד עזר לי ל..."
"תענוג ללכת איתך לקניות בסופר איזה כיף!!"
וכו'.