מריבות בין הורים בנוכחות הילדים

שירה נ.

סופר דדי שלום, יש לנו שני ילדים 3.5 ו 1.5. רב הזמן אני מטפלת בילדים מבוקר עד ערב כי האב מגיע מאוחר מאוד. גם את החופש הגדול ביליתי איתם יום יום ( איני עובדת) ועדיין זה קשה מאוד להיות איתם כל הזמן. ברגעים המעטים שיש לאבא עם הילדים, הוא מעדיף למצוא דרכים כדי להתחמק מהנטל הזה. לרדת לפארק זה בכלל לא בא בחשבון בשעות השמש וכאשר הוא איתם בבית אינו מוצא לנכון לשחק עימם בלגו או פאזל ומתרכז במחשב שלו ( שופינג /חיפוש חופשות/נטפליקס ולטענתו עבודה) ושואף להרדים אותם כדי שיהיה לו שקט מהם. כך יוצא שהילדים נינטשים מול הטלויזיה ולעיתים מהשיעמום נרדמים בשעות מוקדמות של הבוקר ( דבר שלא קורה איתי כי אני מפעילה אותם) זו דוגמא שמוציאה ממני כעס מתפרץ עליו לפני הילדים, גם לעיתים כשאר אני קצת מרימה עליהם את הקול כי להיות סביבם כל הזמן זה שוחק . במקום שיעמוד לצידי ויכעס על ההתנהגות של הילד, הוא משתלח בי בפניו וזה מעורר אצלי כעס מתפרץ בנוכחות הילדים ונראה לי שזה רגע מפחיד עבורם. הוא מדבר אליי לא יפה ואומר לילד שאמא חולה. כמובן שאני אדם בריא עם טמפרמנט גבוה וזה שקר שהוא מכניס לראשו של הילד. מה זה עושה לילד שאומרים לו דבר כזה? כאשר אבא לא מגלה עניין וחשק לבלות איתם? איך נמנעים ממצבים כאלו של כעסמתפרץ כאשר עתה אני יודעת שהוא לא ישתנה. ( למרות שביום האחרון הוא עושה מאמץ כדי לצאת ידי חובה בעקבות הצעקות שלי עליו).